משנת הפונטים 

אנו משתמשים בהם מספר רב של פעמים במשך היום, אנו נפגשים עמם מידי יום, יש להם תפקיד נכבד ביותר בחיינו ובכל זאת אין אנו מייחסים חשיבות רבה להם. פונטים; שם תואר קצר הכולל עולם שלם אשר בדרך כלל נסתר מעיני הציבור הרחב ונתפס כדבר מובן מאילו, למרות שבפועל מסתתר עולם ומלואו מאחוריו. אם כן מה הוא אותו פונט מסתורי ומה הקשר שלו לאינטרנט ולתחום המשפט - כידוע, תולדות הכתב נפרשות לאורך אלפי שנים כאשר באמצאות הכתב והעברת מידע מדור לדור הגיע המין האנושי להישגיו הנוכחיים. עם הזמן התווסף לכתב נדבך נוסף מעבר למשמעות הנולדת מחיבור אותיות ו/או ספרות יחדיו. הפאן הוויזואלי של הכתב הפך לחשוב ואופן הצגת מהות ביטוי מחשבות, סיפורים, תיאורי מלחמות, דברי הלל וכיו``ב, קיבל צביון חדש. במשך זמן רב השימוש בכתב נעשה באמצעות הגורם האנושי, באמצעות היד, ולמרות שצורת האותיות והספרות בעיקרון הייתה זהה, כתיבה ידנית תמיד נשאה גוון אישי של הכותב ומצג האותיות והספרות היה שונה מכותב לכותב. המצאת הדפוס גרם למהפכה בכך שהתאפשר ליצור עותקים רבים וזהים לחלוטין למקור. וכך נולד עולם חדש בו ניתן ליצור תו (Character), בין אם נומרי או אלפא נומרי, אשר מידותיו, סגנונו ושאר הסממנים המייחדים אותו ניתנים לשמירה ולשימוש חוזר. כך ניתן היה לעצב ולייצר סגנונות שונים לא רק לתווים בודדים אלא לכל האותיות והספרות ולשמור על מהות העיצוב בכולן. עם הזמן התפתחה מכונת הכתיבה וברבות הימים, בדורנו אנו, התפתחה התרבות הממוחשבת אשר גם היא הפכה את הקערה על פיה והעלתה את נושא עיצוב האותיות והספרות למישור אחר לגמרי. השימוש בתוכנה ובמחשב מאפשר להביע באמצעות הכתב כמעט כל דבר ואז באמצעות פעולה פשוטה ניתן לבחור באיזה אופן תוצג הבעתנו. כך בין מאות ואלפי הפונטים העומדים לרשות הכותב בלחיצת כפתור האותיות והספרות שנבחרו יעטו מסכה חדשה. מסתבר כי לאותה מסכה קיימת חשיבות רבה מעבר למהות הנשאבת מחיבור האותיות ו/או הספרות יחדיו. המסכה עצמה מבטאת מסר מסוים אשר מוסיף רובד נוסף למהות הכתוב. לפיכך תרבות עיצוב אותיות וספרות התפתחה באופן ניכר מאז הולדתו של המחשב האישי וכיום קיימת תעשייה שלמה סביב עיצוב הגופנים. גם בארצנו הקטנה תעשיה זו פורחת ובית עיצוב הפונטים הגדול ביותר בישראל הינו חברת מסטרפונט-סטודיו רוזנברג, אשר מחזיקה הן בזכות יוצרים בפונטים שעוצב על-ידי החברה והן בעשרות זיכיונות בלעדיים בפונטים של מעצבים שונים. כאשר נשאל מר צביקה רוזנברג - אשר מזה כ-20 שנה עיצב עשרות פונטים והיה מבין הראשונים בישראל שעיצב אותיות וספרות בפלטפורמה הממוחשבת - מדוע יש צורך במבחר כה רב של פונטים אשר בחלקם דומים עד מאד אחד לשני, תשובתו הקצרה הייתה ``מדוע מעצבים כל כך הרבה סגנונות שונים של בגדים ושאר אביזרי לבוש. תמיד קיים צורך בסגנון שונה, אפילו במעט, של הפונט ולו רק בכדי שיענה יותר על דרישות המשתמש``. מתשובתו זו ניתן להבין כי אכן קיים צורך רב בסגנונות פונטים שונים ולראייה בכל עיתון, חוברת, אתר אינטרנט וכיו``ב נעשה שימוש נרחב בפונטים מסוגים שונים. אם כך, תעשיית הפונטים מפותחת; קיים צורך בפונטים שונים; אך מה לגבי התמורה בגין העיצוב הייחודי של אותם פונטים - בכדי שמעצב יעמול קשות ליצור סגנון חדש עליו לקבל תמורה כלשהי בגין עבודתו. לפיכך השימוש בפונט מסוים כרוך באישור בעל הזכויות בפונט ובדרך כלל בגין מתן אישור שכזה על המשתמש לתת תמורה לבעל הזכויות בפונט. הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן כיום להעתיק מידע דיגיטלי באמצעים שונים החריפה בעיה עתיקת יומין של הפרת זכויות קניין רוחני. מדי יום קמות טכנולוגיות שיתוף חדשות המתעלמות לחלוטין מזכות יוצרים ביצירותיהם באשר הם, החל מהעתקת קבצי MP3 המכילים יצירות מוסיקליות וכלה בהעתקת פונטים. האם לבעלי זכויות בפונטים ישנה אפשרות להגן על זכותם ובמקרה הצורך לדרוש מהמפר להפסיק ואף לדרוש סעד בגין ההפרה - בעיקרון, התשובה לכך היא - כן. לבעל זכות היוצרים בפונט עומדת הזכות לשמור ולהגן על יצירתו בפונט וכל הדרכים העומדות לבעל זכות יוצרים ביצירה כלשהי, עומדות גם לרשותו של הבעל זכות היוצרים בפונט. יש להבחין בין מינוחים שונים אשר נעשה בהם שימוש יומיומי אך לא תמיד מדויק. המונח פונט (Font) מתייחס לתוכנה שמתרגמת פקודות ייחודיות המעצבות את התווים השונים לצורת הצגתם הסופית (מסך, דף מודפס וכיו``ב). ניתן לומר כי הפונט בעצם אוגר בתוכו מספר אלמנטים שונים אשר תוצרתם הסופית הינה הצגת התו בעיצובה הייחודי וזאת נעשה באמצעות הוראות פעולה שונות המורות למנגנון הביצוע של התוכנה היכן להדליק פיקסל על מסך המחשב והיכן לא ובאופן דומה היכן לצייר נקודה על הנייר באמצעות המדפסת והיכן לא. לאור זאת שמדובר בתוכנה בעלת פרמטרים ייחודיים המאפשרים ליצור את אותו עיצוב ייחודי הפונט מוגן תחת איצטלת זכות יוצרים בשני אופנים - כיצירה אומנותית וכתוכנת מחשב. זכות יוצרים הינן זכויות בלתי מוחשיות במידע ומטרתן בעיקר למנוע מאדם אחר לקחת על עצמו את פרי עמלו של יוצר המידע (ע``א 23/81 הרשקו נ` אורבוך, פ``ד מב (3) 749 ; ע``א 559/69 אלמגור נ` גודיק פ``ד כד (1) 825). יצירה שפורסמה בישראל מוגנת בישראל ויצירה שפורסמה בחו``ל מוגנת גם היא בישראל מכוח אחת האמנות שישראל חתומה עליהן (כגון צו זכות יוצרים (האמנה העולמית) תשט``ו-1955), כאשר העיקרית הינה אמנת ברן (צו זכות יוצרים (אמנת ברן) התשי``ג-1953) ורק לבעל הזכויות יצירה הזכות הבלעדית לאשר את העתקת יצירה (סעיף 1(2) חוק זכות יוצרים 1911). יש לציין כי בישראל, עוד מאמצע המאה הקודמת מוכרות אותיות הדפוס כיצירת אומנות המוגנת בזכות יוצרים (ת.א. (ת``א) 248/48 גרפקו בע``מ נ` טוביה אהרוני). בעוד שכיום הפונט נהנה משתי הגנות שונות, הוא מהווה יצירת אומנות מוגנת והתוכנה הייחודית שיוצרת את סגנון הפונט גם היא מוגנת. לסיום, אנקדוטה מעניינת - בארצות הברית לא ניתן להגן על עיצוב הפונט בזכות יוצרים לאור זאת שהחקיקה והפסיקה בארצות הברית הכירו בכך שאין באופן העיצוב בכדי לענות על הגדרת היצירה. אמנם ניתן לטעון כי הפונט עצמו מוגן לאור זאת שתוכנה מוכרת כיצירה מוגנת בזכות יוצרים, ברם, ניתן ליצור תוכנה שונה שמפיקה את אותן התוצאות באמצעות הוראות שונות מהתוכנה המקורית וכך בעצם להשתמש בתוכנה אחרת בדרך עקיפה ולהגיע לעיצוב זהה. מה שמעניין בכל הסיפור הזה נובע מכך שפונט שנוצר בארצות הברית אינו מוגן בארצות הברית אך כן נהנה מהגנת זכות יוצרים כמעט בכל מדינות העולם בעוד שפונט שנוצר מחוץ לארצות הברית מקבל הגנת זכות יוצרים בארצות הברית ! הגנה זו ניתנת בעקבות הצטרפותה של ארצות הברית לאמנת ברן בשנת 1989, שבין היתר מחייבת מדינה אחת לשמור על זכות יוצרים ביצירה שהוכרה כיצירה מוגנת במדינה אחרת .